השתלות קרנית
מהן השיטות הקיימות כיום בתחום השתלות הקרנית?
השתלת קרנית
במקרים בהם מצב הקרנית חמור ולא ניתן לתקנה ע"י טיפול משמר קרנית, יש להחליף את הקרנית בכדי לשפר את הראייה. כיום יש מגוון של השתלות קרנית, כאשר הקו המנחה הוא להחליף רק את השכבה הפגועה של הקרנית החולה בשכבה בריאה מתורם. כיום, ברוב המקרים ההמלצה היא לבצע ניתוח של השתלת קרנית חלקית (של שכבה אחת או יותר מהקרנית), וזאת לעומת תקופות קודמות בהן לרוב החליפו את כל הקרנית, על כל שכבותיה (גם השכבות הבריאות בה) בכל מצב בו הקרנית איבדה משקיפותה או צורתה. כיום - רק כשאין ברירה אחרת תוחלף כל הקרנית הפגועה על כל שכבותיה.
השתלת קרנית מלאה - PKP
בניתוח זה חותכים ומוציאים את כל הקרנית הפגועה על כל שכבותיה, ולאחר מכן תופרים שתל קרנית מלא מהתורם בעינו של המטופל. הקרנית מקובעת למקומה ע"י תפרים רבים. לאחר הניתוח הראייה לרוב משתפרת מאוד. יש לציין כי ניתוח זה אינו נטול סיכונים ויש צפי להזדקקות למשקפיים או לעדשת מגע מיוחדת לאחר הניתוח, ישנו סיכון מסוים לדחיית שתל, יתכנו זיהומים בשתל וכו'. חשוב לציין כי כאשר אין אפשרות לנתח בשיטות המתקדמות יותר של השתלות הקרנית החלקיות – השתלה מלאה היא אופציה טובה להשבת ראייתם של המטופלים
מהי השתלת קרנית חלקית?
השתלת קרנית חלקית היא השתלה בה מסירים את שכבת הקרנית הפגועה של המטופל, ובמקומה משתילים רק את השכבה שהוסרה באותה שכבה בריאה מהתורם.
השתלת קרנית חלקית קדמית
ישנן מחלות בהן החלק הפגוע הינו החלק החיצוני של הקרנית, כגון מחלת הקרנית החרוטית (קרטוקונוס), במצבים בהם ישנן צלקות נרחבות בקרנית, למשל לאחר זיהום של וירוס ההרפס וסיבות אחרות.
גם במצבים אלו ניתן לבצע השתלת קרנית חלקית-קדמית. ניתוח זה נקרא DALK ובמהלכו מוציאים את השכבה הקדמית הפגועה של קרנית המטופל, ובהמשך משתילים במקום החלק שהוצא את החלק הקדמי של הקרנית הבריאה (שנלקחה מתורם). היתרון המשמעותי בניתוח זה הוא האחוזים הנמוכים מאוד של דחיית השתל לאחר הניתוח, לעומת השתלת קרנית מלאה (PKP).
ניתוח השתלת קרנית אחורית בשיטת ה- DMEK (דימק)
ניתוח זה הוא הניתוח המתקדם והמוצלח ביותר שניתן לבצע במטופלים הסובלים מבעיה בתאי הקרנית הפנימיים, הם תאי האנדותל. בניתוח זה מוציאים את התאים החולים מהחלק הפנימי של הקרנית ולאחר מכן המנתח מחליף תאים אלו בשכבה דקיקה המכילה תאים בריאים מהתורם. ניתוח זה הוא ניתוח ללא תפרים (לעומת סוגי ההשתלות האחרות).
ניתוח DMEK נחשב יחסית מורכב מבחינה ניתוחית, אך בידי מנתחים בעלי ניסיון רב – התוצאות בדרך כלל טובות מאוד. במחקרים גדולים שנערכו בעולם נמצא כי חלק ניכר מהמנותחים שנותחו בשיטתDMEK חוזרים די מהר לאחר הניתוח לחדות ראייה של סביב 6/6, בהינתן שאין בעיניהם מחלות אחרות המגבילות את הפוטנציאל הראייתי. אחוז דחיית השתל (REJECTION) בשיטה זו נמוכים בהרבה מאחוז הדחיות בשיטות אחרות ועומדות על כאחוז אחד של סיכון.
ישנם מקרים בהם אין אפשרות להחליף רק את תאי האנדותל בשיטת DMEK, אך עדיין ניתן לבצע השתלה חלקית אחורית של הקרנית. במקרים אלו יבחר המנתח להשתמש בשיטה ניתוחית הנקראת DSAEK: השתלה של פרוסה בעובי של כ-100 מיקרון (עשירית המילימטר) מקרנית התורם – בחלק הפנימי של קרנית המטופל.
שמעתי על ניתוח בו משתילים שן בעין. זה אמיתי?
כן בהחלט, יש כזה ניתוח!
ישנם מקרים נדירים בהם הקרנית כל כך פגועה וחולה, שברור מלכתחילה שלשתל קרנית מתורם לא יהיה סיכוי להיקלט בעין. בכדי להשיב את מאור עיניו של החולה, פותחה שיטה בה לוקחים שן מפיו של המטופל, ולתוך שן זו מחדיר המנתח תותב (פרוטזה) מחומר פלסטי, ואת מבנה השן עם התותב הפלסטי שבה משתילים בעינו של המטופל. תותב זה למעשה מחליף את הקרנית הפגועה של המטופל ומאפשר לחולים אלו לראות שוב.
שיטה ניתוחית זו הינה שיטה מורכבת ביותר, דורשת ידע מעמיק ושעות רבות בחדר ניתוח. ניתוח זה מבוצע רק במעט מרכזים מובילים בעולם, ונפלה בחלקי הזכות להיות ממובילי הכנסת השיטה הזו לשימוש בישראל.
בשיטה זו השתלמתי אצל מומחה בתחום – פרופ' גולדבלום משווייץ. כמובן שניתוח זה שמור למקרים קשים ביותר של מחלות קרנית המובילות לעיוורון, והוא אינו מבוצע באופן פרטי.
מהי קרנית העין
הקרנית היא החלק הקדמי ביותר של גלגל העין, ומתפקדת כעדשה – שוברת ומרכזת האור המגיע מהאובייקט עליו אנו מסתכלים ישירות על הרשתית. הרשתית ממוקמת בחלקה האחורי של העין ומעבירה את התמונה לעיבוד במוחנו. במצב תקין, הקרנית שקופה וצורתה כמעין כיפה. כשהקרנית נהיית עכורה או במצבים בהם צורתה הכיפתית מתעוותת, האור אינו עובר דרכה בצורה תקינה - והראייה נפגעת. בעיות שונות בקרנית גורמות לפגיעה בראייה - בטווח רחב של דרגות חומרה: מפגיעות קלות בראייה ועד ממש לעיוורון.
ממה עשויה הקרנית
הקרנית שקופה ונטולת כלי דם. היא מורכבת מסיבי קולגן ותאים שונים.
הקוטר הממוצע של הקרנית הוא 12 מ"מ, והיא עשויה משש שכבות. עובי הקרנית בממוצע הוא 0.5 מ"מ במרכזה, ובהיקפה הקרנית מעט עבה יותר. בקרנית ישנם עצבי כאב רבים ולכן כל פציעה בה, אפילו קטנה ביותר – גורמת לכאב עז.
מה גורם לפגיעה בקרנית?
ישנן סיבות רבות הגורמות לפגיעה בקרנית, החל מזיהומים שונים מחיידקים ווירוסים, טראומות ופציעות, מחלות קרנית מולדות, מחלות קרנית המתפתחות לאיטן ופוגעות בצורת הקרנית כגון מחלת הקרטוקונוס (קרנית חרוטית) וכו'. ישנם מקרים בהם תאי האנדותל של הקרנית נפגעים במהלך ניתוחי עיניים נפוצים (כגון ניתוח קטרקט) והקרנית נעשית עכורה עקב כך.
אני לא רואה טוב ואמרו לי שיש לי בעיה בקרנית. מה לעשות?
כיוון שישנן בעיות קרנית רבות וטיפולים שונים לכל בעיה, חשוב מאוד לקבל הערכה רפואית מקצועית לאחר בדיקה מקיפה אצל מומחה קרנית. לעיתים בעיות הקרנית אינן מצריכות כל טיפול, לעיתים הטיפול יהיה ע"י טיפות בלבד ולעיתים נדרש ניתוח על מנת לשפר את הראייה או לעצור את הדרדרות הראייה. ישנו מגוון רחב של ניתוחי קרנית, כגון ניתוחי לייזר, ניתוחי קרנית המשפרים את צורת הקרנית וניתוחי השתלות קרנית במידת הצורך.