ישנן מחלות קרנית נפוצות ומחלות קרנית נדירות. טווח הפגיעה בראייה ובאיכות החיים במחלות קרנית שונות הוא טווח רחב מאוד, החל ממחלות שאינן פוגעות כלל בראייה ועד מחלות הגורמות לעיוורון. להלן סקירה של מקצת ממחלות הקרנית להן ישנם טיפולים מצוינים המשפרים מאוד את איכות חייהם של הלוקים בהן.
מחלות קרנית
עין יבשה
מחלה זו היא בין הנפוצות ביותר מקרב מחלות העיניים, ויותר מ-40% מהמטופלים המבוגרים ילקו בה בשלב זה או אחר של חייהם. יובש עיני גורם לתחושת "חול" בעיניים, גרד ואי נוחות ואף לירידה בראייה.
הסיבות לבעיה זו הינן מגוונות ויכולות לנבוע מבעיה בבלוטות השומן (בלוטת החלב) הנמצאות בעפעפיים, ייצור מופחת של נוזל הדמעות מבלוטת הדמעות כמו במחלת השיוגרן ומחלות אוטואימוניות אחרות, שימוש ארוך שנים בעדשות מגע ואף ללא סיבה ברורה.
הטיפול בעין היבשה מגוון – ישנם מצבים בהם תחליפי דמעות מסוגים שונים יספיקו, ייתכן ויהיה צורך בתרופות המעודדות את ייצור נוזל הדמעות ע"י בלוטת הדמעות, ניתן גם במצבים שונים לחסום את דרכי הדמעות ואף להשתמש בעדשות מגע ייחודיות. בכדי לתפור את הטיפול המתאים ביותר והיעיל ביותר לעין היבשה, יש להיבדק ע"י רופא עיניים מומחה קרנית.
זיהומים בקרנית
זיהום בקרנית יכול להיווצר ממספר גורמים: שימוש לא תקין בעדשות מגע, זיהומים שמתפתחים לאחר ניתוחי עיניים שונים, זיהומים הנגרמים מווירוסים שונים המופיעים ללא סיבה ברורה וכן זיהומים המתפתחים לאחר פציעות עיניות שונות.
הטיפול בזיהומי קרנית הוא מגוון ויש לאבחן בקפידה את המחולל הגורם לזיהום בכדי לספק למטופל את הטיפול המתאים לו. הטיפולים הנפוצים בזיהומי קרנית שונים הינם לרוב כנגד מחוללי הזיהום – אנטיביוטיקות שונות לזיהומים חיידקיים, תרופות אנטי-ויראליות לזיהומים הנגרמים מווירוסים ולעיתים אף ניתוחים שונים בכדי להתמודד עם צלקות בקרנית שלעיתים נשארות לאחר שוך הזיהום עצמו ופוגעות בראייה.
עיוותים בקרנית כגון מחלת הקרנית החרוטית (קרטוקונוס)
מחלת הקרטוקונוס הינה מחלה בה צורתה הכיפתית של הקרנית נפגעת, והקרנית הולכת ובולטת ומקבלת צורת חרוט (קונוס) עד כדי פגיעה משמעותית בראייה. מחלה זו נגרמת בשל פגמים גנטיים שונים, ומחמירה במטופלים הנוהגים לשפשף בחוזקה את עיניהם.
כיום ישנם טיפולים מתקדמים ומאוד יעילים לעצור את הדרדרות המחלה – טיפול צילוב קולגן (או בשמו הלועזי - קרוס לינקינג) וכן טיפולים משפרי ראייה למטופלים אלו, כגון התאמת עדשות מגע מיוחדות או טיפולים ניתוחיים אחרים. ישנה חשיבות מכרעת בזיהוי המחלה כמה שיותר מוקדם, עוד בזמן שהמחלה טרם פגעה פגיעה משמעותית בראייה, ולבצע טיפולים שימנעו את הדרדרות המצב וישמרו על הראייה כל עוד היא יחסית טובה.
מחלות גנטיות הפוגעות בשכבות הקרנית השונות
הקרנית עשויה ממספר שכבות. שכבות ספציפיות בקרנית יכולות להיפגע כתוצאה מפגמים גנטיים שונים ולגרום לפגיעה בראייה. ישנן מחלות הפוגעות בשכבות הקדמיות (או החיצוניות) של הקרנית, כגון מחלת ה- Epithelial Basement Mambrane Dystrophy הפוגעת בשכבת האפיתל שבקרנית, מחלות מסוג 'דיסטרופיות' שונות הפוגעות בשכבה המרכזית של הקרנית, שכבת ה'סטרומה' ומחלות הפוגעות בשכבת התאים הפנימיים (או האחוריים) של הקרנית, כגון מחלת ה-Fuchs Endothelial Dystrophy.
כל מחלה שכזו דורשת אבחון מדוקדק ומקצועי. הטיפול במחלות אלו הוא תלוי אבחנה, ונע ממעקב בלבד, ללא טיפול מיוחד, ועד סוגים שונים של השתלות קרנית חלקיות של השכבות הפגועות.
מחלות המערבות את לחמית העין, כגון מחלת ה'פטריגיום'
הלחמית היא הקרום המצפה את לובן העין, הנמצא מסביב לקרנית. לעיתים, מחלות בלחמית יכולות לגרום לפגיעה בראייה, אודם, אי נוחות ואף כאבים. אחת ממחלות הלחמית השכיחות הינה מחלת ה'פטריגיום' – קרום אדמדם, בשרני וגרוי המטפס על הקרנית. קרום זה יכול לגרום לפגיעה בראייה במצבים בהם הקרום עצמו מגיע עד מרכז הקרנית, ולעיתים יכול לגרום לפגיעה בראייה בשל מתיחה של הקרנית ויצירת עיוותים בה.
הטיפול הוא לרוב טיפול ניתוחי – הסרת הנגע והשמת רקמה בריאה הנלקחת מאזור אחר בלחמית, המודבקת לאזור החולה בעזרת דבק מיוחד ו/או נתפרת למקומה עם תפרים דקיקים. ניתוחים אלו הינם ניתוחים יחסית קלים ותוצאותיהם מצוינות הן מבחינת שיפור הראייה, שיפור התחושה ואף שיפור ניכר במראה האסתטי של העין.